גזר דין בתיק פל"א 71-06-12

בפני נאשם אשר הורשע עפ"י הודאתו בגין גרימת תאונת דרכים בהיותו שיכור.

בנוסף, צורף אירוע נוסף של נהיגה בזמן פסילה.

יודגש כי הנאשם לא היה רשוי מעולם לנהיגה, בעברו עבירות דומות.

בפני הוגשו תסקירי שירות המבחן, אשר המליצו להעדיף הדרך השיקומית.

בנקודת זמן זו, בשל ריבוי האירועים בהם ראה הנאשם חרות לעצמו לנהוג, למרות היותו בלתי רשוי וכן בשל העובדה שהוכחה עובדת היותו מכור לאלכוהול ולסמים כאחד, מצאתי כי יש להעדיף אינטרס הציבור שעניינו ענישה קונקרטית וכואבת על פני אינטרס הנאשם לשיקום.

לא בלב קל, דחיתי המלצת שירות המבחן לשילוב הנאשם בטיפול גמילה ב"אילנות" אלא שלנגד עיני החשש שהנאשם ימשיך לבצע עבירות ומי יודע מתי יגבה מחירן בחיי אדם.

הסדר הטיעון מהווה מתחם ענישה הולם.

לפיכך, הריני גוזרת על הנאשם:

1.         על הנאשם לרצות 18 ח' מאסר ומניינם מיום 31.5.12.

2.         עונש של 10 ח' מאסר אשר הוטל על תנאי שהוטל ע"י כב' השופטת שלזינגר שמאי בתיק 5345-12-09 ביום 6.11.11 יופעל באופן חופף למאסר אשר הוטל לעיל.

3.         בנוסף, הריני גוזרת על הנאשם 10 ח' מאסר וזאת ע"ת שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה של נהיגה בפסילה או נהיגה ללא רישיון נהיגה בר תוקף או נהיגה ללא רישיון נהיגה מתאים מחמת סוגו או נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים או סמים או סירוב לבדיקת שכרות לסוגיה.

4.         8 ח' הפסילה אשר הוטלו בתיק 5345-12-09 ביום 6.11.11 ע"י כב' השופטת שלזינגר שמאי, יופעלו ביום שחרור הנאשם ממאסרו.

על הנאשם להתייצב במזכירות ביהמ"ש מיד עם שחרורו.

הנאשם הביע רצונו לעבור תהליך גמילה אפקטיבי  ככל שניתן.

במקביל, הביע רצונו לעמוד בפיקוח שירות המבחן.

לפיכך, הריני מורה כי יועמד לפיקוח שירות המבחן למשך שנה וזאת עם שחרורו ממאסרו.

הריני ממליצה לשירות המבחן לבחון לאחר שחרורו, שילובו בתוכנית גמילה בתנאים "סגורים" וזאת לאור המלצתם לשילובו בגמילה כנ"ל ומציאתו מתאים ע"י מוסד "אילנות".

במקביל, הריני מפנה פרוטוקול זה לעיון גורמי השיקום במסגרת שב"ס כדי שיבחנו שילובו בתוכנית מתאימה.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום.